פרופסור לאמנות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מהדהד ביצירותיו את הטבח בקיבוץ בארי
יצירות העוסקות בעיבוד טראומות לאומיות עומדות במרכז עבודותיו של פרופ' חיים מאור. ציוריו החדשים הושפעו מהטבח בקיבוץ בארי.
חיים מאור, פרופסור לאמנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שילב ביצירותיו פוסטים שהעלתה סופי ברזון-מקאי, מנהלת הגלריה של קיבוץ בארי בזמן שהסתתרה עם ילדיה בממ"ד בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר. הגלריה נשרפה כליל במהלך מתקפת הטרור של מחבלי החמאס, ובימים אלה מחפשים לה אכסניה חדשה.
יצירות העוסקות בעיבוד טראומות אישיות ולאומיות עומדות במרכז עבודתו של פרופ' חיים מאור. עדויות מהשואה וזיכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים נשזרו יחדיו ותורגמו לציורים, מתוך כוונה להציגם ב-24 בנובמבר בגלריית האמנות של קיבוץ בארי. אלא שהאסון שפקד את הקיבוץ ואת מרבית יישובי העוטף בתחילתה של מלחמת "חרבות הברזל", שיבש את התוכניות. רבים מבתי הקיבוץ נשרפו כליל והגלריה, הצמודה לחדר האוכל של הקיבוץ, נמחתה מעל פני האדמה.
הציורים פרי מכחולו של מאור מתעדים את זיכרונותיה של משפחתו מתקופת השואה ואת זיכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים שבה הוצב בגזרת החרמון ורמת הגולן. חוויותיו הקשות ממלחמה זו, כמו גם האירועים שנצרבו בזיכרונותיהם של הוריו צפו ועלו בראשו וחדרו לעבודות שהתכוון להציג בבארי. כעת מקבלת התערוכה משמעות והקשר נרחבים יותר: אל עיבוד הטראומות "המוכרות" התווספו עבודות חדשות שמאור צייר יומיים לאחר הטבח, תוך התייחסות לפוסטים שפרסמה סופי מקאי, מנהלת הגלריה של קיבוץ בארי, בזמן שהסתתרה עם ילדיה בממ"ד. בימים אלה ממשיך מאור להעלות על הבד ציורים חדשים שמהדהדים את המראות של הטבח.
"מבנה הגלריה נמחק מעל פני האדמה", כתבה סופי בחשבון הפייסבוק שלה, "ועכשיו כשסיימתי לבכות והלב שלי עדיין פועם בחוזקה אני נזכרת שהגלריה אף פעם לא הייתה מבנה. היא תפיסת עולם... וכל עוד יש אדם אחד בעולם שרואה ככה את החיים, אז שום דבר לא נגמר".
בפוסט אחר היא כתבה: "המקום שבו נתתי את הלב והנשמה כדי להעניק אור ותקווה לתושבי הנגב והמדינה כולה נשרף עד עפר. נתחיל הכול מהתחלה. כשנחזור הביתה, לבארי, נקים את הגלריה מההריסות ונבנה אותה מחדש".
והיא מוסיפה: "ברמה הפרקטית יש בקנה תערוכה מוכנה, והיא זקוקה למשכן חדש. מי יוכל לסייע לנו למצוא משכן שבו נוכל להציג אותה בקרוב? חשוב שהיצירות יראו אור ושהעולם ייחשף אליה".
בימים האחרונים נעשים מאמצים למצוא אכסניה זמנית לגלריית בארי, ובתערוכה שתיפתח אחרי המלחמה מתכוון מאור להציג גם עבודות הנוגעות לאירועי השבת השחורה בבארי. "מבחינת המחבלים הנתעבים לא היה די ברציחתם של יהודים", אומר פרופ' מאור. "הם ניסו גם לעקור את התרבות והאמנות הישראלית, ובקיצור להשמיד את הגוף, הרוח והנפש שלנו".
טראומות לאומיות כפי שמשתקפות ביצירותיו של חיים מאור:
