איך נולד מחקר בין תחומי?
ככה: 40 חוקרות וחוקרים ממגוון תחומים ומוסדות נפגשים לריטריט למשך שלושה ימים בקמפוס מבודד, שכבר הניב 4 מחקרים חדשים.
ישראל קטנה, אך המבנה האקדמי שלה לא מאפשר היכרות לחוקרים מאוניברסטאות שונות או מתחומים שונים. הפעילויות המשותפות מייצרות הזדמנויות להכרות עם תחומי מחקר שונים ובסיום, המשתתפים מגישים הצעת מחקר, על בסיס שיתופי הפעולה שנוצרו בכנס.
שיתוף פעולה בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד חוקרים מאוניברסטאות תל אביב, בר אילן והעברית, במימון קרן 'יד הנדיב' הובילו את פרויקט 'פומב"י' שמטרתו לייצר מחקרים בין- תחומיים. 4 מחקרים חדשים נולדו במפגשים אלו.
מבנה האקדמיה בישראל מחולק על פי מחלקות ופקולטות כך ששיתופי פעולה בין תחומי מחקר שונים נוצרים לעתים נדירות. אי לכך, ישראל מדורגת במקום נמוך מאוד במדד שיתופי הפעולה הבין-תחומיים, שהם דווקא מקור לחשיבה מחוץ לקופסה המובילה לעתים קרובו לחידושים מחקריים פורצי דרך. יוזמת פומב"י (פורום לקידום מחקר בין תחומי ישראלי) נועדה לעודד שיתופי פעולה ולייצר אפיק מימון עבורן, בסיוע קרן 'יד הנדיב'.
המפגשים יוצרים רשת של נטוורקינג משמעותית של חוקרים שיכירו מעתה אחד את השני, גם אם אלו מאוניברסיטאות שונות ותחומים מגוונים. רשת מחקרית כזו משמעותית ליצירת מחקרים פורצי דרך, ליצירת מייזמים אקדמאיים ולחברות טובה גם לשנים רבות קדימה.
שני סבבים התקיימו עד כה במסגרת המיזם ובכל אחד מהם כארבעים חוקרים וחוקרות שמגלים עניין במחקר רב-תחומי, נבחרו על בסיס מצוינות אקדמית ומגיעים ממגוון תחומים ומוסדות. הכנסים מתקיימים בקמפוס מבודד שמעודד את המשתתפים להתערות ולהתעמק, ללא הסחות דעת. באמצעות פעילויות משותפות, המפגשים מייצרים הזדמנויות לדיון ולעבודה. בסיום הכנס ניתנת למשתתפים בו הזדמנות להגיש הצעת מחקר למימון של מחקר בינתחומי פורץ דרך וחדשני, על בסיס שיתופי הפעולה שנוצרו בכנס. הצעות המחקר נשפטות על ידי ועדה בין-תחומית המורכבת מאנשי אקדמיה בכירים ויידועי שם. אחד הקריטריונים החשובים ביותר לזכיה הוא מדד החדשנות הבין-תחומית. כלומר, עד כמה חדשני השילוב הבין-תחומי המוצע לעומת מחקרים שנעשו בעבר.
המחקרים החדשים שנבחרו בתום מפגש האחרון יעסקו בחשיפת 'הקופסה השחורה' של תהליך הגילוי המדעי: עבודת הזואולוג והזואולוגית כמקרה מבחן, מעורבות ומידול התנהגות בתהליכים דמוקרטיים. שני מחקרים נוספים שנוצרו בכנס הקודם ונמצאים בשלבי עבודה עוסקים בהרכב ואבולוציה של מיקרוביום במעלי גירה מתקופת הברזל והשלכתם על אופן הבנתנו חברות אנושיות בתקופת התנ״ך וגם סינכרוניזציה בין-מוחית באמצעות רובוט חברתי כדרך להפחתת גילנות והגברת הקשר הבין-דורי.
"הובלנו מפגשים שמביאים את החוקרים הטובים ביותר בארץ, מתחומים מגוונים ושונים, כך שיוכלו לייצר יחד את הקסם של מולטי דיספלינריה ולהמשיך לחקור ולתרום מזוויות שלא חשבו עליהן קודם", אמרה פרופ' מיכל בר- אשר סיגל, סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לקשרים בינלאומיים, המובילה את המיזם עם עמיתיה.
