היכן יוצרו 'העתיקות המואביות'?

מאז הופעתן של "העתיקות המואביות" לפני 150 שנה עלתה השאלה- היכן הן יוצרו? כבר בשנות ה-70 של המאה ה-19 היה ניסיון לקיים בדיקות בשיטות שונות שלא יצאו לפועל. אולם במעבדה של פרופ' יובל גורן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התקיימו לראשונה בדיקות שהעניקו תשובה חד משמעית, אשר קיבלה משנה תוקף באמצעות מחקר היסטורי משלים של פרופ' חיים גורן מהאקדמית תל-חי. הממצאים התפרסמו בכתב העת Palestine Exploration Quarterly של הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל.

במהלך שנות ה-70 של המאה ה-19 יוחסו כמה וכמה מקרי זיופים ארכיאולוגיים לסוחר העתיקות הירושלמי מוזס וילהלם שפירא. מקרים אלו עדיין ממשיכים לעורר עניין, ביניהם מקורות העתיקות של כלי החרס שכונו 'מואביטיקה'. כלים אלו מאופיינים במקרים רבים בכתובות חסרות פשר שנחרתו או נכתבו בתבליט בסימני הכתב המואבי.

גילוי זה, של כתובת מונומנטלית חוץ-מקראית המאששת את הסיפור המקראי על הכנעתה של מואב על ידי עומרי מלך ישראל והמרד של מישע מלך מואב כנגדו, עורר התעניינות עצומה בקרב החוקרים והציבור הרחב באירופה. על רקע מלחמת פרוסיה-צרפת בשנים 1870-71, ביקש המוזיאון הלאומי בברלין להבטיח כי אוסף 'המואביטיקה' יגיע כולו לידיו, ורכש כ-1700 פריטי ’מואביטיקה’ משפירא תמורת סכום עצום, שנתרם על ידי הקיסר הגרמני.

כמה "ממצאים" אחרים מסוג זה נרכשו גם על ידי הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל (Palestine Exploration Fund), אולם, חוקרים אחרים הטילו כבר מהופעתן של עתיקות ‘המואביטיקה’ ספק רב באותנטיות שלהן. כמה מהם קבעו קטגורית שמדובר בזיוף. כדי להוכיח את צדקתו ארגן שפירא כמה משלחות רשמיות לערבות מואב למטרות סקר וחפירה, ושם אכן חשפו הנוסעים הגרמניים ממצאים דומים לאלה שהציג שפירא בחנותו בירושלים. עם זאת, בשנים הבאות נוצרה הסכמה כללית כי מדובר בזיופים, ולאחר הפרשה הבאה בה נקשר שמו של שפירא לזיוף, הוא הוקע כזייפן ושלח יד בנפשו. כמה שנים לאחר מותו, הודו כמה פועלים ערבים מהעיר העתיקה בירושלים שבעבר יצרו במו ידיהם את פסלי המואביטיקה. להוכחת דבריהם הציגו בית מלאכה וכמה פסלים בלתי גמורים, אותם לא הספיק שפירא למכור. מסתבר שכל אותם ממצאים שהעלו החופרים בערבות מואב הוטמנו מבעוד מועד.

הצורך להתמודד עם הפרטים הבלתי מוסברים בפרשה הביא את האחים פרופ' (אמריטוס) יובל גורן מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בשיטות מדעיות לחקר קרמיקה ארכיאולוגית, ופרופ' (אמריטוס) חיים גורן מהתכנית ללימודי הגליל במכללת תל-חי, המתמחה במחקר הגרמני של ארץ ישראל במאה ה-19, לבחון את ההיבטים ההיסטוריים של ‘המואביטיקה’ בעזרת כלים אנליטיים מדעיים. זאת, תוך התייחסות למעורבותן העמוקה של שתי דמויות מהקהילה האוונגליסטית הגרמנית בירושלים: הכומר הרמן וזר והסוחר וילהלם דויסברג. הם ליוו את שפירא בקיץ 1872 במסע בן עשרה ימים לאתרים ממזרח לים המלח שבהם התגלו לכאורה ממצאי 'המואביטיקה'. למסע התלווה סלים אל-חורי, עוזרו הצמוד והוותיק של שפירא שהיה מוכר ואהוב על ידי שבטי הבדואים באזור ובעל ידע רב על האתרים והגיאוגרפיה של רמות מואב.

העדות המוחשית היחידה לממצאים שהמשלחת נחשפה אליהם במואב היא איור של הבריטי קונדר, שנעשה כחודש לאחר חזרת המשלחת לירושלים. באיור נראים הפריטים מיום הביקור במידבא, אותו מתאר וזר. מופיעים בו שני השברים התואמים עם האותיות הפיניקיות מם ותו, רגל הצלמית ועליה שבעת הכוכבים וזו ללא הכוכבים. אבל באותו לוח מופיעים גם פריטים אחרים שוזר לא תיאר בזיכרונותיו מאותו יום. מצד שני, אין תיעוד של אותם ששת פריטי חרס כתובים נוספים שנמצאו לכאורה באותו בור.

"בכל אלה ניכר חסרונו של ארכיאולוג מיומן", ציין פרופ' יובל גורן. "אפילו בשנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר הארכיאולוגיה המדעית עשתה את צעדיה הראשונים, ארכיאולוג מנוסה היה בודק גם את ההקשר הסטרטיגרפי (על פי סדר השכבות וההקשר לממצאים אחרים) של הממצא. העובדה שחרסי 'מואביטיקה' אינם אותנטיים ודאית לחלוטין. כיום כל סטודנט לארכיאולוגיה יזהה בקלות שהחפצים הללו אינם עתיקות מואביות ואינם מתוארכים לתקופת הברזל. מאה וחצי של מחקר ארכיאולוגי, כולל חפירות אינטנסיביות בדיבון, ברמת מידבא ובאתרים רבים אחרים באזור, משאירים את העובדה הזאת מעבר לכל ספק. אבל גם בלי הנתונים האלה, קריאה מדוקדקת של הדו"ח של וזר עדיין משאירה אותנו עם שאלות פתוחות רבות. 

אומר פרופ' חיים גורן: "העובדה שהמסע נקבע זמן קצר לפני יציאתו, ששני הגרמנים שלטו היטב בשפה הערבית והכירו את הארץ ואורחותיה, מותירים את שאלת הארגון מראש של מסע כזה פתוחה. הקריאת יומן המסע מתעורר הרושם שתכניתו היתה אקראית למדי וקשה להבין כיצד יכלו שפירא ו/או אל-חורי, ששהו בירושלים, לתאם מראש את כל הפרטים."

במעבדה של פרופ' גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נערכה בדיקה שכללה 16 דוגמאות של כלי 'מואביטיקה' מחרס ודמות אדם אחת מאבן, שמקורם באוספים שונים בירושלים ובלונדון. למעשה, זו הפעם הראשונה מאז הופעתן של "העתיקות המואביות" לפני 150 שנה שנערכו להן בדיקות בשיטות מינרלוגיות וגיאוכימיות להבהרת השאלה הישנה של מקום ייצורן. שיטת הבדיקה כללה בדיקות של השקפים הפטרוגרפיים, בעובי 30 מיקרון (שלוש מאיות המיימטר) שהוכנו במעבדה למיקרוארכיאולוגיה שבמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השקפים נבדקו תחת מיקרוסקופ מקטב המאפשר לזהות מינרלים וחומרים גבישיים אחרים, בהגדלות שנעות בין 30 ל-600.

הבדיקות מצביעות על כך שלכל פריטי הקרמיקה יש תכונות מינרלוגיות דומות מבחינת הרכב החרסית והמרכיבים דקי-הגרגר האחרים (המטריקס) שלהם. לפי סוג המטריקס, כולם שייכים לקבוצת חומרי גלם מתועדת היטב, המייצגת את תצורת מוצא הנפוצה בשדירת ההר המרכזית של א"י. המחקר הפטרוגרפי מצביע על כך שכל כלי החרס של 'המואביטיקה' שנדגמו היו עשויים מחרסית/חוואר מתצורת מוצא, המוכרת ממחקרים ארכיאולוגיים רבים ומשמשת גם בימינו כמקור לייצור כלי חרס, במיוחד באזורי ירושלים וחברון. סוגים שונים של חסמים (חול ומרכיבים גסי גרגר אחרים) עורבבו במספר מקרים במטריקס, וסיפקו "טקסטורות" שונות שיצרו רושם של הרכבים מגוונים.

כדי לאמת את מקורם של כלי 'המואביטיקה', יש לבחון באותן שיטות את הקרמיקה האותנטית מהאזורים המתאימים בעבר הירדן: דיבון, מידבא ואתרים נוספים ברמת מואב. פעילות ארכיאולוגית משמעותית התרחשה באזור זה לאורך כל המאה ה-20 ועד למאה הנוכחית, וגם הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה המקומיות נחקרו ביסודיות. מחקרים בשיטות מינרלוגיות וכימיות של כלי חרס ארכיאולוגיים מאזור מואב, בתוכם גם כאלה שנעשו במחקר זה, מצביעים על שימוש במגוון מוגבל של חומרי גלם זמינים לייצור כלי חרס. אלה כוללים חלק מהקרקעות המקומיות והתצורות החרסיות הנחשפות בטווח של כ-5 - 10 ק"מ מהאתרים. אלה שונים בתכלית מהחומר ממנו יוצרו כלי החרס של 'המואביטיקה'.

תוצאות הבדיקות של כל הדוגמאות מצביעות על כך שכולן יוצרו באזור ירושלים, כפי שאכן נטען עוד במאה ה-19 על ידי הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו שנאבק על חשיפת ‘המואביטיקה’ כזיופים שנוצרו ביוזמתו של סלים אל-חורי וסופקו לשפירא.  השאלה המתעוררת היא כמובן באיזו מידה היה מעורב שפירא בעלילה. "קשה לענות על כך, מתוך ידיעה שסלים הוביל את כל מסעם, למרות שניסה להישאר "בצל" פעמים רבות. שאלה זו תענה רק אם מישהו יגלה איפשהו שמסמכים סודיים שלפי מה שאנו מאמינים אינם קיימים", סיכם פרופ' חיים גורן.

__________________________________________

מעניין אותך ללמוד ארכיאולוגיה? מסקרן אותך לחפור בעבר? 
משלחת החפירות של האוניברסיטה פברואר 2025