ד"ר כנרת שרפי
המחלקה לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הבריאות
החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי בנגב המערבי וגדלתי בעיר באר-שבע, ב-2002 השלמתי תואר ראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב, את התזה לתואר שני בריפוי בעיסוק השלמתי באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן עשיתי דוקטורט בריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. מאז שנת 2002, אני עובדת מעל ל-20 שנה כמרפאה בעיסוק בתחום התפתחות הילד. אני משלבת עבודה קלינית עם מחקר והוראה. כיום, אני פוסט-דוקטורנטית במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, והתחלתי ללמד במחלקה החדשה לריפוי בעיסוק במהלך שנה"ל תשפ"ד.
למה דווקא אב"ג?
שאלה קלה, הדרום הוא ביתי. אני תושבת הנגב כל חיי, מתגוררת כבר 15 שנה במועצה האזורית רמת הנגב, עם שלושת ילדיי וגם הוריי חיים כאן. כאן אני רוצה להיות, לתרום מעצמי, להמשיך להתפתח מקצועית, לחבר בין הניסיון והשאלות הקליניות למחקר, ולהכשיר את הדור הבא של מרפאות בעיסוק. חשוב לי לקדם את שירותי הריפוי בעיסוק בדרום, יש מחסור אדיר במטפלים ואנשי מקצוע באזור.
מה אני חוקרת?
אני חוקרת את האוכלוסייה עם אבחנות נוירו-התפתחותיות לאורך החיים. זה אומר שאני חוקרת ילדים, נוער ובוגרים עם לקויות למידה, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, לקות התפתחותית בקואורדינציה, ויסות ועיבוד תחושתי, ואבחנות על הרצף האוטיסטי. אני מתמקדת בהבנת הקשרים בין האבחנות האלה ותפקודי הגוף שלהם כמו למשל, היבטים מוטוריים, סנסוריים, קוגניטיביים ורגשיים, לבין האתגרים שהם מתמודדים איתם בתפקוד היומיומי, וכן איך הסביבה יכולה לסייע לתפקוד ואיך כל זה משפיע על איכות החיים. אני חוקרת תפיסות של המושג מגבלה ויישומים פרקטיים של מודל ארגון הבריאות העולמי (מודל ICF), ואת השפעתם על התפקוד של אנשים עם אבחנות נוירו-התפתחותיות.
אני מעוניינת לקדם שירותי ריפוי בעיסוק מיטיבים עבור האוכלוסייה הזו וסביבות מיטביות בתחום הבריאות, החינוך והרווחה, על מנת לשפר את חוויית התפקוד היומיומי ואת איכות החיים שלהם. כרגע, בפוסט-דוקטורט, אני חוקרת בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ' את נושא "המחסור במרפאים בעיסוק במערכת הבריאות הציבורית בדרום ופתרונות אפשריים", מתוך תקווה להציע תוכנית יישומית לארגון שירותי ריפוי בעיסוק בדרום, ולתרום לקידום הישארותן של בוגרות המחלקה שלנו כאן בדרום.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
כל אחד ואחת יכולים למצוא את הדרך שתתאים להם ולפרוח בה. אבל כדי להרגיש טוב עם עצמנו ולהצליח במה שחשוב לנו, צריך קודם כל להתבונן פנימה, להכיר ולהבין את עצמנו, ואז גם לחקור ולגלות את הסביבה והעיסוקים שהכי מתאימים לנו ועושים לנו טוב. ברגע שאנחנו בטוב, אנחנו פנויים לעשות טוב עבור אחרים, לכן אם אני יכולה לתרום משהו לקידום איכות החיים של אנשים, אני מאמינה שהם יפיצו את זה הלאה בכל מיני דרכים.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני מאוד אוהבת להכיר אנשים חדשים, אבל יש לי קושי בזיהוי פנים ולוקח לי המון זמן להכיר ולזהות מישהו לפי הפנים שלו. כך שאם תחבשו כובע או תעשו תספורת חדשה, אני כנראה לא אזהה אתכם, סליחה מראש, זה ממש אתגר בחיי.
מקור השראה:
בודהיזם והדלאי למה, בגלל האהבה, החמלה והאקזיסטנציאליזם – אני שואפת להיות כל הזמן ברגע הזה (לא תמיד מצליחה כמובן...)
כשאהיה גדולה...
תמיד רציתי לעבוד עם אנשים ולחקור את כל מה שמעסיק אותי. אני חושבת שזה מה שאני עושה עכשיו וזה נהדר.
אם לא הייתי חוקרת ומרצה ומטפלת..
הייתי עוסקת כנראה בתכנון של בניינים וסביבות נעימים ומתאימים לכולם.
בקיצור נמרץ:
- מאסטר שף או קופה ראשית? אני לא רואה טלוויזיה משנת 1998.
- פילאטיס או ספינינג? יוגה
- בוקר או לילה? זריחות ושקיעות
- קיץ או חורף? טוב שיש לנו את שניהם.
- נסקפה או אספרסו? שחור עם חלב.
- מיטיבי לכת או ספא? בטוח ספא.
- רכב או רכבת? רכב עד לרכבת, ככה זה כשגרים בפריפריה.
- אירופה הקלאסית או הודו? כל מקום והיופי שלו.
- עיר או כפר? כנ"ל...
- סרט בקולנוע או בינג' בנטפליקס? בדרך כלל נרדמת בשניהם.
- כלב או חתול? בשבילי תמיד כלבים, אבל במיוחד כלבה אחת מסוימת בשם אליה, שכבר איננה איתנו ואני ממש מתגעגעת אליה.
